הגברת הנאווה שלי הוא סרט קלאסי

הגברת הנאווה שלי (1964) טריילר

תַקצִיר

הסיפור סובב סביב אלייזה דוליטל, נערה קוקני צעירה שמוכרת פרחים ליד התמזה בלונדון. פרופסור היגינס, פונטיקאי, מהמר על ידידו קולונל פיקרינג שהוא יכול להפוך כל אישה "נפוצה" לחברה בחברה הגבוהה פשוט על ידי לימוד ההגייה הנכונה שלה. היגינס בוחר באלייזה כנושא שלו כי היא "הדוגמה הנוראה ביותר" למבטא ה"וולגרי" קוקני. כל יום, אלייזה חייבת להגיע לביתו של היגינס כדי לחקור אותה כמו דגימה מתחת למיקרוסקופ. היא נאלצת לדבר "כאילו יש לה פונוגרף בגרון", ואסור לה לעשות תנועות "לא מודעות" לבל תתמסר. ההפוגה היחידה שלה מהבדיקה המתמדת והמעוררת מתח היא כשהיא הולכת לפאב לשתות משהו עם חבר שלה, הסנדלר המקומי, מר בראון.

ללהק

הדמויות הראשיות בגברת הנאווה שלי הן אלייזה דוליטל, הנרי היגינס וקולונל פיקרינג. אלייזה דוליטל היא מוכרת פרחים ענייה שנאבקת להסתדר. היא פוגשת את הנרי היגינס, בלשן שמתערב על חברו שהוא יכול להפוך כל אישה "נפוצה" לחברה בחברה הגבוהה פשוט על ידי לימוד ההגייה הנכונה שלה. אלייזה הופכת לנושא שלו כי היא "הדוגמה הנוראה ביותר" למבטא ה"וולגרי" קוקני. ההפוגה היחידה שלה מהבדיקה המתמדת והמעוררת מתח היא כשהיא הולכת לפאב לשתות משהו עם חבר שלה, הסנדלר המקומי, מר בראון. היגינס הוא אדם דוחף, יהיר וחסר רגשות שרואה באלייזה רק אתגר שצריך להתגבר עליו. הוא קר ומרוחק אליה, למרות שהיא זו שעובדת בשבילו. הוא לא מגלה כלפיה חמלה, למרות שהיא עובדת קשה להפליא בשבילו.

למה "גברתי הנאווה" הוא סרט קלאסי?

מכיוון שהסרט מתייחס לנושאים נצחיים וממשיך להיות רלוונטי עד היום, הוא יכול להיחשב כקלאסיקה. הנושאים שהוא בוחן כוללים סנוביות מעמדית, מעמד חברתי ודיבור אנושי. הוא גם משקף במדויק את התרבות של התקופה שבה הוא נוצר מכיוון שהוא בוחן את ההבדלים בין מעמדות חברתיים. בנוסף, זהו סרט שזכה להערכה רבה בקרב צופיו ומבקריו כשיצא לאקרנים. עדיין יש לו את אותו דירוג גבוה היום, מה שמעיד על כך שהפופולריות שלו נשארה עקבית לאורך זמן.

דיאלוג ושימוש בשפה

My Fair Lady הוא סרט המתרחש באנגליה הוויקטוריאנית ולכן משתמש בשפה ויקטוריאנית. עם זאת, השפה לא קשה להבנה כי היא דומה מאוד לשפה בה אנו משתמשים כיום. אם הצופים מבינים את הנושאים בסרט, הם יכולים גם להבין את השפה. באופן כללי, השפה שבה משתמשים ב-My Fair Lady היא טבעית, פשוטה וקלה להבנה. זה לא מסובך שלא לצורך. השפה גם עקבית לאורך כל הסרט. המבטאים של הדמויות עקביים מאוד. הצופים יכולים להבחין בהבדל בין הדמויות על סמך המבטא שלהם.

עיצוב תלבושות

שחקנים תמיד צריכים לבחור מה הם לובשים בקפידה, כי הדרך שבה הם מתלבשים יכולה לשקף את הרגשות והאישיות הפנימיים שלהם. התלבושות בגברת הנאווה משקפות את אישיותן של הדמויות. כמה מהתלבושות החשובות ביותר בסרט הן השמלות שאלייזה לובשת כשהיא מעמידה פנים שהיא גברת ברמה גבוהה והתלבושות שלבשו הדמויות האחרות כשהן יוצאות לבלות. התלבושות שלבשה אלייזה בתמורותיה השונות חשובות מאוד. הם מראים כמה עבודה קשה היא השקיעה בפרויקט הזה, כמו גם כמה היא השתנתה. התלבושות שלובשות הדמויות האחרות חשובות גם הן כי הן חושפות את אישיותן. למשל, התלבושות של היגינס משקפות את היהירות שלו, והבגדים של פיקרינג מראים שהוא יותר רגוע וצנום.

סיכום

הגברת הנאווה שלי הוא סרט קלאסי מסיבות רבות. הוא מתרחש בתקופה שיכולה להיות מעניינת עבור צופים רבים והוא בוחן נושאים נצחיים. כמו כן, הדיאלוג שלו אינו מסובך מדי והשפה שלו עקבית. לבסוף, התלבושות שלו משקפות את אישיותן של הדמויות. אם אתה נהנה מסרטים קלאסיים, אתה תהנה לצפות בגברת הנאווה. קו העלילה שלו ישאיר אותך מעוניין והנושאים שלו יהדהדו איתך. אתה גם תעריך את הדיאלוג והשפה שלו כי הם לא מסובכים מדי. לבסוף, אתה יכול להעריך את התלבושות שלו כי הם משקפים את האישיות של הדמויות.