כוכבת הקולנוע השוודית גרטה גרבו

1928: שנה של ראשונות

הסרט הראשון של גארבו עם MGM היה "טורנט" משנת 1928, שהיה גם ה"טוקי" הראשון שלה. זה היה גם הסרט הראשון בו זכתה שמה החדש, גרטה גרבו. ה"טוקי" הראשון שלה בולט גם בהיותו הסרט שבו היא השמיעה את השורה שבה היא אולי מפורסמת ביותר: "אני רוצה שיעזבו אותי". נסיעתה הראשונה של גארבו להוליווד הייתה בשנת 1926. בזמן שהייתה שם, היא הופיעה על שער גיליון אוקטובר של המגזין Photoplay, הראשונה מבין שתי ההזדמנויות שבהן הוצגה על שער המגזין. השנה גם מציינת את הפעמים הראשונה מבין שלוש שבהן גרבו תזכה בתואר "האישה היפה ביותר בעולם" בסקר השנתי של "הנשים היפות ביותר הבינלאומיות" שערך המגזין Movie Weekly.

הרוך של נוכל הומו

את הסרט "גראנד הוטל" משנת 1932 ביים הקולנוען האגדי אדמונד גולדינג. בסרט כיכבו גארבו, וואלאס ברי וג'ון ברימור. הסרט מתרחש במלון בברלין ועוקב אחר חייהם של האורחים לאורך מספר ימים לקראת פתיחת אולימפיאדת ברלין. דמותה של גרוסינסקאיה (דמותו של גארבו) עשירה ביותר ויש לה מערכת יחסים קרובה מאוד עם ראש קבוצה אנרכיסטית רוסית. יש לה גם מערכת יחסים רומנטית קלה עם נוכל הומו - מערכת יחסים שאינה מסווגת כלא רומנטית ולא מינית. במילים אחרות, מדובר במערכת יחסים "הומו" בין שני אנשים שאינם הומואים. דמותו של הנוכל ההומו היא דמות מעניינת מאוד, מכיוון שהיא מראה את יכולתו של גרבו להבין ולשחק עם נורמות מגדר. היא משחקת ברעיון שאישה יכולה להביע רוך מבלי להיראות כ"נשית מדי".

1932: רומנטיקה ושברון לב

הרומן המפורסם ביותר של גארבו על המסך היה עם כוכבה, ג'ון גילברט, בסרט "אנה קרנינה" תפקיד שגרבו נרתע מלשחק כי היא לא רצתה להופיע בדרמת תחפושות. גרטה גרבו וג'ון גילברט ב'אנה קרנינה'. הסרט היה פופולרי להפליא והיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר. זה היה שובר קופות. זה היה גם הסרט האחרון שגרטה גרבו עשתה עם MGM. היה לה חוזה עם האולפן שעתיד להסתיים בקרוב ושני הצדדים נותרו במחלוקת על חוזה חדש. גרבו עזב את האולפן סופית בצעד שחלקם התייחס אליו כ"טעות טרגית".

1933-1935: שלישיית טרגדיות

גארבו כיכבה בתפקיד מרגריט היפהפייה אך הנדונה בסרט "המאסטר האלוהי". הסרט התבסס על רומן מאת רומן רולנד. הסרט מספר את סיפורו של נזיר שמתאהב באישה בשם מרגריט. הוא מאמין שהאישה נשלחה אליו על ידי אלוהים, ולכן הוא מחליט להפר את נדרי הנזירות שלו להיות איתה. גארבו כיכב לצד ליונל ברימור, שגילם את תפקיד המנטור של הנזיר. הסרט היה אסון מסחרי וקריטי, וזה היה סרטו השלישי ברציפות של גרבו שנחל כישלון קופתי. זה גם סימן את סוף החוזה של גארבו עם MGM. בערך בזמן הזה היא גם סיימה את מערכת היחסים שלה עם הכוכב שלה, לו איירס.

1936: הדבר הגדול ביותר בחיים

סרטו האחרון שהושלם של גרבו היה "אישה דו-פרצופית" בשנת 1936. הסרט בוים על ידי הבמאי הוותיק שלה, ג'ורג' קוקור, והשתתף בכיכובו של השחקן הבריטי, צ'רלס לאוטון. הסרט עוקב אחר אישה גרושה ורוצה לשמור בסוד את מערכת היחסים החדשה שלה עם גבר אחר. הסרט התבסס על רומן מאת צ'ארלס מקארתור. בניגוד לסרטיו הקודמים של גרבו, הסרט היה כישלון מסחרי. זה היה גם הסרט האחרון שלה שהושלם אבל לא הסרט האחרון שלה שיצא לאקרנים זה היה הסרט האחרון שלה שהושלם. גארבו המשיכה להופיע בסרט "קמיל" עבור MGM בשנת 1938. לרוע המזל, היא מתה במהלך צילומי הסרט.

סיכום

סרטיה של גרטה גרבו התמקדו לעתים קרובות בנושאים של רומנטיקה ושברון לב. ייתכן שהסיבה לכך היא שהיו לה אירועים טרגיים רבים בחייה, ששלושה מהם התרחשו בזמן שהיא צילמה. סרטיה שיחקו גם עם נורמות מגדריות ולעתים קרובות תיארו נשים שהיו "עדינות" ו"רומנטיות" מבלי להיראות כ"נשיות מדי". סרטיה של גרבו היו לרוב הצלחות קופות וביקורתיות, והיא הפכה לאחת מכוכבות הקולנוע המצליחות בכל הזמנים, אולי בין השאר בזכות המראה הייחודי שלה ויכולתה להבין ולשחק איתה. נורמות מגדר.