רודולף ולנטינו סרט אילם לבבות

קריירת קולנוע

לאחר שהגיע להוליווד ב-1917, ולנטינו התחיל בסרטים כניצב בסרטים שביימו אנשים אחרים. הוא נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לשלם את החשבונות, אבל בסופו של דבר, הוא קיבל את ההפסקה הראשונה שלו כשלוהק ל-The Pleasure Buyers, סרטו של הבמאי אלמר סוויין. בעקבות הופעת הבכורה שלו בתעשיית הקולנוע, הוא החל להופיע בסרטים נוספים. הוא הופיע בכ-50 סרטים בסך הכל; ביניהם היו השטן הקטן והטעים (1919), הראג'ה הצעיר (1919), הווירג'יניאן (1919), ארבעת הפרשים של האפוקליפסה (1921), ודם וחול (1922) עליהם קיבל מועמדות לאוסקר עבור הטוב ביותר. שַׂחְקָן.

מוות ומורשת

ככל שהתהילה שלו גדלה, בריאותו של ולנטינו ירדה בגלל לוח הזמנים הקבוע של הנסיעות והעבודה. במהלך תקופה זו הוא פיתח תלות במורפיום בו החל להשתמש כדי לטפל בכאבי השיניים החמורים שלו. בשנת 1926 התחתן עם השחקנית נטשה רמבובה ובשנה שלאחר מכן נפטר בגיל צעיר בן 31. סיבת המוות הייתה זיהום שנגרם מהזרקת לעצמו יותר מדי מורפיום. מותו הכניס את התקשורת לטירוף ועיתונים רבים עמדו בראש החדשות הטרגיות כי "המאהב הלטיני" מת. הוא נקבר בארון משי שחור בבית הקברות של הוליווד ויותר מ-15,000 אנשים עמדו ברחובות כדי לחלוק כבוד אחרון. לאחר מותו, אנשים רבים הלכו לבקר את ביתו בו התגורר עם אשתו ורבים מחפציו האישיים נמכרו במכירה פומבית.

למה הוא עדיין כל כך מפורסם היום?

עם המראה הטוב שלו, הפרסונה המקסימה על המסך ותמונת המאהב הלטיני שלו, ולנטינו זכה להצלחה גדולה בתקופתו והתהילה שלו נמשכה הרבה אחרי מותו. ולנטינו עדיין נחשב לאחד מכוכבי הקולנוע האמיתיים הראשונים שהתפרסמו בזכות המראה והאישיות שלו. בניגוד לכוכבי קולנוע אילמים אחרים שהיו ידועים בקומדיית הסלפסטיק ובפעלולים הפיזיים שלהם, הוא היה ידוע בתפקידיו הרומנטיים. למרות שסרטיו היו אילמים, רבים מהם כללו פסקולים מוזיקליים שנוצרו במיוחד עבור סצנות. הוא היה ידוע במראהו הטוב, הקסם והכריזמה שלו שגרמו לנשים להתעלף. למרות שסרטיו הפכו לאוצרות אבודים, דמותו ממשיכה להיות אייקונית ואנשים רבים מזהים אותו מתדמיתו על פוסטרים ופרסומות. מותגים וחברות רבות השתמשו בתדמית שלו בקמפיינים השיווקיים שלהם כדי לפנות לקהל רחב.

שיעורים ליזמים

עם ההתחלה הצנועה שלו, ולנטינו מוכיח שגם העניים והמדוכאים יכולים להיות עשירים ומצליחים עם מספיק נחישות והתמדה. הוא נתן השראה לאחרים ללכת בעקבות החלומות שלהם ולהיות בטוחים ביכולותיהם. למרות שהוא היה קטן קומה ואנשים רבים אמרו לו שהוא לא יכול להצליח בסרטים, הוא הוכיח שהם טועים כשהצליח והפך לשחקן הפופולרי ביותר באותה תקופה. כשזה מגיע לעסקים, ולנטינו הוא דוגמה לאדם שיודע מה הוא רוצה ולא מפחד לקחת סיכונים. הוא מעולם לא פחד לקחת על עצמו אתגרים חדשים ובמהלך חייו הוא ניסה קריירות רבות ושונות כמו אגרוף, משחק ועיצוב. הוא גם מעולם לא נתן לגילו או לבריאותו להפריע למטרותיו; למשל, הוא התחתן עם רמבובה כשהיה בן 31 למרות שאנשים רבים חשבו שהוא מבוגר מדי בשבילה.

שורה תחתונה

ולנטינו היה חלוץ בתעשיית הקולנוע ששבר מחסומים רבים והוכיח שסרטים הם כבר לא רק לבידור אלא גם צורת אמנות. הפופולריות שלו גם הביאה יותר תשומת לב לסרטים של שחקנים ושחקניות אחרים, כמו גם לתעשיית הקולנוע בכללותה. למרות מותו הצעיר, ולנטינו תמיד ייזכר כסמל של תור הזהב של הוליווד.